פסק-דין בתיק תא"מ 41687-04-10

זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת 1 למבוטחיה כפיצוי על נזקים שנגרמו באירוע של תאונת דרכים, לרכב המבוטח, וכן תביעתו של המבוטח, התובע 2 לפיצויו על נזקים שלא שולמו לו ע"י המבטחת במסגרת הפוליסה (השתתפות עצמית, כינון וירידת ערך של הרכב). באירוע התאונה בה ניזוק רכבם של התובעים היה מעורב רכב נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2.

התאונה אירעה  בצומת הטיל בחיפה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במקום התאונה קיימים שלושה נתיבי נסיעה, והתנועה בצומת מוסדרת ע"י מערכת רמזורים תקינה שפעלה כסדרה.

אין גם מחלוקת כי בצומת זה מוצבת מערכת תמרורים מתחלפים, כך שישנם שני מצבים של התמרורים. מצב א' בו התמרורים מכוונים כך שהם מתירים את הנסיעה ימינה בשני הנתיבים הימניים ואילו בשלישי הנסיעה מותרת, אך ורק שמאלה.

מצב ב' התנועה מותרת לפניה שמאלה משלושת הנתיבים, וגם מהנתיב הימני ביותר ימינה.

כמו כן אין מחלוקת בין הצדדים כי עדת התביעה מטעם התובעים, אשר נסעה בנתיב האמצעי, פנתה ימינה, ואילו הנתבע 1 המשיך בנסיעה ישר מבחינתו כשהוא בנתיב הימני ביותר ופונה שמאלה בהמשך.

המחלוקת בין הצדדים היא יחידה, מה היה מצב התמרורים בזמן ששני כלי הרכב החלו להיכנס לצומת זו פונה ימינה וזה פונה שמאלה או ישר.

לגרסת עדת התביעה מצב התמרורים היה מצב א' על פיו מותרת פניה ימינה בלבד בשני הנתבים הימניים,  זה שהיא נוסעת בו וזה שהנתבע 1 נוסע בו, היא פנתה ימינה כפי שמותר לה ואילו הנתבע 1 פנה שמאלה בניגוד לתמרור.

הנתבעים טוענים כי במקום התקיים מצב ב' על פי כאמור אסור היה לעדת התביעה לפנות ימינה, אלא היה עליה לפנות שמאלה, וגם הנתבע 1 פנה שמאלה .

כך נגרמה התאונה .

בא כוח הנתבעים טען בפני כי התחלפות מצב התמרורים ממצב א' למצב ב' ולהיפך,אינו תלוי זמן, ואינו פועל לפרק זמן מסוים כל פעם שהוא מתחלף אלא הוא תלוי ברמזור קודם בצומת הנמצא כ 150 מטרים לפני צומת התאונה. לגרסת בא כוח הנתבעים, בצומת הקודם יש אפשרות להיכנס לכביש המוביל אל צומת התאונה, יש אפשרות להיכנס משני כבישים. האחד תוך כדי פנייה ימינה, משם הגיע הנתבע 1 , והאחר תוך כדי פניה שמאלה משם באה עדת התביעה .

לגרסתו של בא כוח הנתבעים, כאשר אלה שבאים מכיוון נסיעת הנתבע 1 מקבלים אור ירוק להיכנס לצומת הקודם, הם יגיעו לצומת התאונה כאשר התמרורים במצב ב' קרי פניה שמאלה משני הנתיבים הימניים. אילו כאשר אלה שבאים מכיוון נסיעת עדת התביעה מקבלים ירוק ונכנסים לצומת הקודם יגיעו לצומת התאונה כאשר התמרורים מורים על פנייה מימנה, מצב א' .

בא כוח הנתבעים טוען, ולהוכחת טענתו, הגיש אף חוות דעת בדבר פעולת התמרורים, כי הנתבע 1 נכנס לצומת הקודם בירוק, ואז הגיע לצומת התאונה  בנסיעה שוטפת, ואז המסקנה האחת מבחינתו היא כי מצב התמרורים היה מצב ב', לפיו הפניה מהנתיב האמצעי בו נסעה עדת התביעה הוא שמאלה וישר.

כמו כן שמתעי את עדויות שני הנהגים והתרשמתי מהם .

גרסתה של עדת התביעה עשתה עלי רשום חיובי יותר, היא היתה שוטפת, בוטחת בעצמה, בלתי מהוססת, ומצביעה על עדה שיודעת בדיוק על מה היא מדברת. עדת התביעה בעדות הראשית הספונטנית שלה, עוד לפני שנשאלה על כך בחקירה הנגדית, מצהירה כי מדובר בתמרורים מתחלפים ,ולא חששה מכך שבדבריה יהיה משום מצב שהוא לא לטובת גרסתה. היא הגיעה לצומת וידעה שהתמרורים מתחלפים, עמדה בנתיב האמצעי תוך ידיעה שהתמרורים מתחלפים, וכי התמרור המסדיר את התנועה שלה מורה על פניה ימינה.

לעומתה הנתבע 1 , מסר בעדותו בפני

"נסעתי מדרום לצפון מרחוב העצמאות, ואני הייתי בנתיב הימני, הכי ימני, נסעתי כל הזמן ישר ויש סיבוב שמאלה שממשיך שמאלה, ומצד שמאל שלי נסע רכב פרטי, ריאתי אותה כל הזמן מדברת ושברה את ההגה ונסעה ימינה ונכנסה לי בגלגל"

 אוזן רגישה , יכולה לשמוע בדברי הנתבע 1 נקודה חשובה, ולא לשמוע בדבריו נקודה חשובה אחרת.

מצד אחד אמר העד שכל הזמן הוא ראה אותה מדברת, משמע שהוא לא היה מרוכז בנסיעה ולא שם את ליבו למצב התמרורים שלפניו.